הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בהתעללות בקטין, בתקיפת קטין ע"י אחראי, במספר הזדמנויות, ובאיומים, באישום הראשון. כן הורשע בתקיפת קטין כנ"ל, בתקיפה בנסיבות מחמירות במספר הזדמנויות ובאיומים (ת"פ 18926-10-09). ביולי 2010, הורשע, לאחר שמיעת הראיות, באיומים ובהיזק לרכוש במזיד (ת"פ 15208-04-10). הכרעת הדין בוטלה על מנת לאפשר הודיה לצורך צירוף לתיק שבפני.
העבירות כלפי בניו הקטינים, ילידי ינואר 98 ומרץ 2000, נעברו בשנים 2006 ו - 2007, וכללו הצלפות באמצעות חגורה ביד, ברגל, ובחלקי הגוף השונים, בעיטות ברגליים, סטירה ומכה באמצעות מקל מטאטא מחודד בכתף. בחלק מהמקרים, נחבלו הילדים, כך באישום הראשון.
בשני, 4 ימים לאחר חזרתו מאשפוז, באוקטובר 2009, שב והכה את ילדיו באמצעות חגורה בכתף, בגב וביד. איים על אשתו, שביקשה כי ירגע, בתופסו כוס זכוכית אותה הצמיד לפניה באומרו, שוב, כי "יחזיר את הכבוד הביתה". למחרת שב ואיים להכותם עם חגורה משלא קראו תורה. כשעזבו אשתו והילדים לדירת אמה, הגיע לדירה, דרש כי ילדיו ירדו ואיים על האם (ת"פ 18926-10-09).
לאחר ארוע זה נעצר. בדצמבר 2009 הודה, הורשע ושרות המבחן נתבקש לבחון את התאמתו לטיפול. לאור ההמלצות התאפשרה יציאתו לראיון קבלה ב"בית נועם" אך הוא לא התקבל לטיפול. בסופו של יום, חרף העדר המלצה טיפולית, הגיעו הצדדים להסדר במסגרתו ביקשו להסתפק בתקופת המעצר בה היה נתון, למשך כ - 6 חודשים, למאסר מותנה ולפיקוח ממושך בתנאי של השתלבות בקבוצה טיפולית. לאחר שביהמ"ש הבהיר את עמדתו לגבי ההסדר הביעו הצדדים נכונות לשחרור וטיפול בטרם טעונים לעונש וכך היה.
ביום 7.4.10 שוחרר על מנת לאפשר השתלבות בהליך טיפולי, מתוך תקוה כי היה במעצר הממושך כדי להרתיע ולהפחית מהמסוכנות הנשקפת ממנו לאשה ולילדים. טרם יבשה הדיו על ההחלטה, וכעבור ימים בודדים, ביום 11.4.10 איים על האישה בפגיעה בה ובילדים, למעט האמירה בדבר ביתור הילדים ממנה זוכה, מחמת הספק. כן גרם נזק בכך שחתך כבלים של מכשירי חשמל שונים וקרע את הספה בסלון, בנסיבות אשר תוארו, בהרחבה, בהכרעת הדין של כב' הש' טרסי. מאז נעצר בשנית, עד תום ההליכים, משלא נמצאה חלופה ראויה המפחיתה את הסיכון.
ב"כ המאשימה עמדה על חומרת המעשים, אשר בוצעו כלפי שניים מילדיהם הקטינים, לאורך זמן. הבהירה את עמדתם בתיק הקודם, ברצון לשלבו מיידית בטיפול. ברם, מששב לסורו, מבלי שהשכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו, עתרה לענישה מחמירה, שיהיה בה מסר ברור של הגנה לאשה ולילדים והרתעה לנאשם ולציבור בכללותו.
מנגד התמקד בא כוחו בנסיבותיו האישיות ובמצבו הבריאותי, הגופני והנפשי, הקשה. תאר אותו כשבר כלי הזקוק לטיפולים רפואיים ושיקומיים עקב פגיעתו בתאונת דרכים מיוני 2008. ביקש לקבוע כי ההסדר המקל בעניינו, בתיקו הראשון, נעשה תוך התחשבות במצבו, אשר הורע מאז. על התיק החדש עצור מזה כ - 4 חודשים שהינם די והותר, להערכתו בגין אותן עבירות, תוך מזעור חלקו. עמד על קשייו במעצר עקב מצבו, כשהוא נזקק לעזרה במקלחת ובכלל. נוכח סבלו הרב ביקש להסתפק בתקופת המעצר ולהשית מאסר מותנה ומבחן.
הנאשם ציין כי למד את הלקח. הסביר את המעידה בכדורים פסיכיאטריים אותם נטל אותה עת ואשר שיבשו את דעתו. הבהיר כי התנקה כיום ולא יחזור על מעשיו. תאר בכאב את התפרקות הבית והמשפחה בעקבות פציעתו ועתר לרחמים. ביקש לשקם את עצמו, נפשית וגופנית.
הנאשם יליד 1967, נשוי ואב לשלושה בגילאי 12, 10 ו - 6. נסיבותיו האישיות המורכבות תוארו ע"י שרות המבחן ובחווה"ד הפסיכיאטרית. מצבו הרפואי הקשה, הכאב והסבל שהינם מנת חלקו עקב פציעתו בתאונת הדרכים פורטו במכתבה של באת כוחו לרשות בתי הסוהר. הפציעה עצמה תועדה במסמכים הרפואיים. עבר שתי תאונות דרכים כרוכב אופנוע. האחת בשנת 2002 והשניה ב - 2008. נפגע בראש וטופל בבית לוינשטיין. סובל מפגיעות גופניות רבות. לאחר טיפול שיקומי תוארה תמונה של התנהגות אימפולסיבית, חוסר סבלנות ודכדוך. לדבריו, נהג באלימות כיוון שהרגיש שלא מכבדים אותו. שרות המבחן תאר את משפחת המוצא. לדבריו היה קורבן לאלימות קשה מצד ההורים, אותה סבר כי לא יאמץ ומכאן התסכול והרצון בשינוי. הוריו התגרשו בהיותו ילד צעיר.
בת הזוג דיווחה על התנהגות אלימה כלפיה לאורך השנים, כאשר בשנים האחרונות נוספה אלימות גם כלפי הילדים. כשהתבקש לכבד את ההסדר שהוצג לראשונה, סברה כי היה לו די והותר זמן לחשוב על התנהגותו במעצר הממושך בו היה נתון. כן ציינה את געגועי הילדים אליו, לצד היותו אב חם. גם הרב תאר את הקשר בעיקר עם בנו הבכור, איתו הגיע ללמוד בבית המדרש. בעיתוי הנוכחי, במסגרת הצהרת נפגע, הביעה האשה את פחדה ואת פחד הילדים מפניו, בהיותו עצבני, חסר גבולות המסוגל לבצע דברים ללא אחריות, מאחר ואין לו מה להפסיד, כפי הצהרותיו.
ואמנם, מעשיו מלמדים עליו כי מדובר באדם הממוקד בעצמו ובכבודו. חדור רצון נקם, אימפולסיבי, נטול רסן אשר מהווה סיכון ממשי ומוחשי לבני משפחתו, בפרט על רקע רצון האשה בגירושין. מצב אשר, למרבה הצער, לא ישתפר משלא השתלב בהליך טיפולי, חרף ההזדמנות שניתנה.
עם זאת, ולקולא, ערה אני למצבו הבריאותי הקשה, להודיה בתיק הראשון, לתנאי המעצר הקשים מתנאי מאסר, והקשים במיוחד עבורו במצבו, והנני דנה לעונשים הבאים:
הנני דנה הנאשם ל - 42 חודשי מאסר מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור כל עבירת אלימות נגד הגוף בתוך המשפחה.
המאסר החל מיום המעצר - 12.4.10 ובניכוי תקופות המעצר הנוספות מיום 18.10.09
עד 7.4.10.
תשומת לב רשויות בית המאסר לצרכיו הרפואיים על מנת שיקבל מענה מתאים, נפשית וגופנית.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
עותק מגזה"ד ישלח לשרות המבחן.
<#7#>